קים קרדשיאן כבר לא מתמקדת רק באיך הגוף שלה נראה. לדבריה, בשנים האחרונות היא שינתה לחלוטין את היחס שלה לבריאות וכעת מנסה לחשוב במונחים של הזדקנות בריאה.
"שיניתי את צורת החשיבה שלי, ועכשיו אני מגיעה ממקום של אריכות ימים ובריאות התאים", סיפרה לאחרונה כוכבת הריאליטי ואשת העסקים בת ה-45.
אחד הטיפולים שהיא אימצה בהתלהבות כבר מוכר היטב בקרב סלבס, ספורטאי עילית וחובבי "ביו-האקינג", שמייחסים לו שלל יתרונות - מהתאוששות מהירה ושיפור תפקוד המוח ועד האטת הזדקנות והארכת החיים.
קרדשיאן סיפרה שהיא "ממש בעניין של תאי לחץ" - מתקנים שבהם עוברים טיפול בחמצן היפרברי, כלומר נשימת חמצן בריכוז גבוה בתנאי לחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי הרגיל.
וזה בדיוק השלב שבו מומחים מבקשים לצנן את ההתלהבות.
טיפול רפואי אמיתי - אבל לא מעיין נעורים
טיפול בחמצן היפרברי אינו טרנד שהומצא עבור מיליארדרים וסלבס. מדובר בטיפול רפואי ותיק שבו המטופל שוהה בתא לחץ ונושם חמצן בריכוז גבוה. העלאת הלחץ מאפשרת להגדיל משמעותית את כמות החמצן המומסת בדם ולהעביר יותר חמצן לרקמות.
לטיפול יש שימושים רפואיים מבוססים, בין היתר במחלת דקומפרסיה אצל צוללנים, בהרעלת פחמן חד-חמצני, בנזקי קרינה, בזיהומים מסוימים ובפצעים קשים שאינם מחלימים כראוי.
ההשפעות הביולוגיות שלו אמיתיות. ד"ר אוון ג'יי. אוניל, מומחה לרפואה תת-ימית והיפרברית בבית החולים פלפס של Northwell, מסביר כי הטיפול יכול להשפיע על פעילות התאים, לעודד יצירת כלי דם חדשים, להשפיע על תהליכים דלקתיים ולסייע לרקמות פגועות להחלים.
אלא שמכאן ועד לחיים ארוכים יותר הדרך עדיין רחוקה.
"אלה השפעות רפואיות חשובות", הוא אומר, "אבל הן לא אומרות שטיפול בחמצן היפרברי הופך את ההזדקנות או גורם לאנשים לחיות יותר".
סקירות מדעיות שנערכו בשנים האחרונות מצאו אמנם תוצאות מסקרנות בתחומים הקשורים להזדקנות ולרפואה אסתטית, אבל גם קבעו שהראיות עדיין מוגבלות ונדרשים מחקרים גדולים ומבוקרים יותר.
גם שיפור בבדיקת דם, בהדמיית מוח או בסמן ביולוגי אחר אינו מוכיח שאותו אדם אכן יישאר בריא יותר או יחיה שנים נוספות. לכן אוניל אומר שלא היה ממליץ לאדם בריא לעבור את הטיפול רק לצורך "אנטי-אייג'ינג" או הארכת חיים.
המומחים קובעים - הנה כל מה שקים קרדשיאן שיפצה בפנים ובגוף
לכתבה המלאה
גם הזמרת ליאן ריימס סיפרה שהשתמשה בתאי לחץ לטובת בריאות המוח, ומיים ביאליק פנתה לטיפול בתקופות שבהן סבלה מהתלקחויות של מחלה אוטואימונית.
המיליונר הביו-האקר שעובד הכי הרבה על הארכת חייו, בריאן ג'ונסון, השקיע סכומים גדולים בציוד ובטיפולים כחלק מהניסיונות שלו להאט את ההזדקנות.
גם לברון ג'יימס ומייקל פלפס השתמשו לאורך השנים בטיפול בחמצן היפרברי כחלק משגרת ההתאוששות הספורטיבית שלהם.
אבל שימוש של ספורטאי לצורך התאוששות או של מטופל עם התוויה רפואית אינו זהה לשימוש של אדם בריא בתקווה להישאר צעיר יותר.
ויש עוד הבדל חשוב: לא כל מה שמשווק כ"תא לחץ" מעניק את אותו טיפול.
קדל ג'נר בתא לחץ בחדר הוולנס שלה
צילום: Hulu
בתי חולים ובמרכזים רפואיים משתמשים בדרך כלל בתאים קשיחים שמאפשרים טיפול בלחצים מוגדרים ותחת השגחה מקצועית.
בשוק קיימים גם תאים רכים וניידים לשימוש ביתי או במרכזי "וולנס". חלקם עובדים בלחצים נמוכים בהרבה, וחלקם משתמשים באוויר דחוס ולא באספקה של חמצן רפואי בריכוז גבוה.
אוניל מזהיר במיוחד מפני שימוש לא מפוקח במתקנים שאינם עומדים בסטנדרטים רפואיים מתאימים.
גם מינהל המזון והתרופות האמריקני הזהיר מפני שימוש לא נכון בתאי לחץ בעקבות דיווחים על שריפות, פציעות קשות ואף מקרי מוות. הסביבה העשירה בחמצן מגדילה מאוד את הסיכון להתלקחות אם לא נשמרים נהלי בטיחות מחמירים.
ב-2025 נהרג תומאס קופר בן ה-5 בשריפה בתוך תא לחץ במרכז טיפולים במישיגן, שבו עבר טיפול ב-ADHD ובדום נשימה בשינה - מצבים שאינם נמנים עם השימושים הרפואיים המקובלים לטיפול בחמצן היפרברי. בעקבות האירוע הוגשו כתבי אישום נגד כמה מאנשי המקום.
וגם כשהכול נעשה בתנאים רפואיים תקינים, הטיפול אינו נטול סיכונים.
שינויי הלחץ עלולים לגרום לפגיעות באוזניים ובסינוסים, שינויים זמניים בראייה ולעיתים חרדה או קלאוסטרופוביה. במקרים נדירים יותר עלולה להופיע רעילות חמצן ואף פרכוסים. אצל אנשים עם סוכרת תיתכן גם ירידה ברמת הסוכר בדם.
"חמצן בלחץ הוא תרופה", מדגיש אוניל. "וכמו לכל תרופה, יש מינון נכון, סיבות מוגדרות לשימוש, מצבים שבהם לא כדאי להשתמש בה ותופעות לוואי אפשריות".
כך שהשיטה שקרדשיאן כל כך מתלהבת ממנה אינה שטות רפואית - להפך, יש לה מקום מוכר ברפואה. מה שעדיין לא הוכח הוא החלק שמעניין במיוחד את תעשיית אריכות הימים: שאנשים בריאים שייכנסו שוב ושוב לתא לחץ באמת יזדקנו לאט יותר או יחיו זמן רב יותר.
ובינתיים, לפחות על השאלה הזאת, גם הרבה מאוד חמצן לא מספק תשובה.