רק כ-400 מטרים מחופי אנגליה, מתחת למי הים הצפוני, מסתתרים שרידיו של יישוב מימי הביניים שנעלם לפני כ-700 שנה. ה-BBC מדווח שעכשיו צוללנים הצליחו לצלם ולמפות 25 ממצאים מעשה ידי אדם בקרקעית הים, בניסיון להרכיב מחדש את סיפורה של שיפדן - מקום שזכה לכינוי "אטלנטיס של נורפוק" לאחר שנבלע בהדרגה בגלים.
שיפדן שכנה מול העיירה קרומר שבמחוז נורפוק, והיא ממש לא אגדה. ספר יום הדין משנת 1086 מתעד במקום 117 תושבים, נמל, כמה אחוזות, שני בתי תפילה, כ-12 דונם של שטחי מרעה ו-36 חזירים.
אלא שבמהלך מאות השנים הבאות החל הים להשתלט על השטח. סערות, הצפות וסחיפה כרסמו בקו החוף, ובמאה ה-14 חלקים מהיישוב כבר נעלמו מתחת למים. עד שנת 1400 הייתה גם כנסיית סנט פיטר, ששירתה את הקהילה הסמוכה לים, שקועה במים.
מאז התערבבו בשיפדן עובדות היסטוריות ואגדות מקומיות. הצלילות החדשות מנסות להבין מה באמת נשאר שם - והן כבר מטילות ספק באחד הסיפורים המפורסמים ביותר באזור.
25 מבנים- אבל איפה הכנסייה?
הצוללנים המתנדבים, שעובדים במסגרת פרויקט של ידידי מוזיאון קרומר, ניצלו תנאי ים טובים במיוחד כדי לצלם ולמפות את קרקעית הים. עד כה הם תיעדו 25 מאפיינים שנראים מעשה ידי אדם.
בין הממצאים נמצאים מבני צור ושרידים דמויי קירות. עם זאת, החוקרים עצמם מדגישים ש"קיר" אינו בהכרח קיר של בית - הוא עשוי להיות חלק מרציף, ממבנה בנמל או אפילו ממערכת הגנה שנועדה לעצור את הים המתקדם.
אחד הממצאים המעניינים הוא מערך אבני צור שעשוי להיות שריד של הגנה חופית מימי הביניים. בחלק מהמבנים אף זוהה חומר חיבור ששרד מאות שנים מתחת למים.
אבל הדבר שהצוות רוצה למצוא יותר מכל עדיין חסר: כנסיית סנט פיטר.
במשך דורות האמינו תושבי קרומר שמבנה תת-ימי המכונה "סלע הכנסייה" הוא למעשה שרידי הכנסייה הטבועה. לפי אגדה מקומית, בימים מסוימים אפשר היה אפילו לשמוע את פעמונה מצלצל מתחת לגלים.
הצלילות החדשות, לעומת זאת, מעלות אפשרות שסלע הכנסייה כלל אינו כנסייה.
"מי מאיתנו שגדל בקרומר תמיד הכיר את הסיפור של סלע הכנסייה, אז זה צעד גדול לומר שהאגדה אולי אינה נכונה", אמר פיטר סטיבונס, יו"ר ידידי מוזיאון קרומר וממנהלי הפרויקט.
לדבריו, הצוות משווה כעת את הממצאים בקרקעית הים למסמכים מימי הביניים, ובשלב הזה מעדיף להעלות השערות ולא להכריז על מסקנות.
הספינה שנתקעה - והפיצוץ שסיבך הכול
לתעלומה נוסף עוד פרק ב-1888. באוגוסט אותה שנה פגעה ספינת הקיטור ויקטוריה במכשול שקוע באזור ונתקעה עליו. כל מי שהיה על סיפונה חולץ באמצעות סירות קטנות, ובהמשך פוצץ המכשול כדי שלא יסכן כלי שיט נוספים.
במשך שנים השתלבה התקרית היטב באגדה: רבים הניחו שהוויקטוריה התנגשה במגדל הכנסייה השקוע.
אלא שעכשיו קיימת אפשרות אחרת. אם "סלע הכנסייה" היה למעשה מבנה אחר, ייתכן שהפיצוץ מהמאה ה-19 פיזר שרידי צור בקרקעית והפך את הפאזל הארכיאולוגי למסובך עוד יותר. החוקרים אף בודקים אם הכנסייה האמיתית נמצאת מעט מצפון-מערב למיקום שבו חיפשו אותה במשך שנים.
העיר שהים לקח
המטרה של הצוללנים אינה רק למצוא כנסייה אבודה. פרויקט אלפרד סאבין, שבמסגרתו נערך המחקר, מנסה להבין כיצד השתנה קו החוף של קרומר לאורך תקופות ארוכות ואיך השינויים האלה השפיעו על היישובים שחיו לאורכו.
עונת הצלילות הנוכחית כבר הסתיימה, והממצאים והמודלים התלת-ממדיים שנוצרו מהצילומים צפויים להיבדק ולהציג תמונה מפורטת יותר של שיפדן. הצוות מתכנן לחזור למים ולהמשיך בחיפוש.
אחרי כ-700 שנה מתחת לים, "אטלנטיס של אנגליה" מתחילה לקבל שוב צורה. רק הכנסייה שהפכה אותה לאגדה עדיין מסתתרת.