קניקה בטרא לא מנסה להציג את עצמה כבת זוג קלה במיוחד. היא מספרת שאובחנה בהפרעת אישיות אנטי-חברתית ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית, מתארת את עצמה כשקרנית ומניפולטיבית מיומנת - וכעת היא חושפת כיצד, לדבריה, היא מצליחה לגרום לגברים להיקשר אליה מבלי להבין שהם משתתפים במשחק מתוכנן היטב.
בריאיון לפודקאסט Modern Wisdom של כריס ויליאמסון סיפרה בטרא, שהתמודדה בעבר בתחרויות יופי וכיום היא יוצרת תוכן, שהיא מסוגלת לזהות את רגשותיהם של אנשים גם כאשר אינה חווה אותם בעצמה באותה צורה.
"אני יודעת מה אנשים מרגישים. אני פשוט לעולם לא ארגיש את זה", אמרה. לדבריה, היא למדה גם לחקות את התגובה שהאדם שמולה מצפה לראות: "אני יודעת לתת תגובה מדויקת - משהו שהם היו רוצים לראות".
בטרא סיפרה כי אובחנה בגיל 21, לאחר תקופה ממושכת של הערכה פסיכיאטרית. המונח "סוציופת" שבו היא משתמשת כדי לתאר את עצמה אינו אבחנה רפואית רשמית; האבחנה הקלינית שאליה היא מתייחסת היא הפרעת אישיות אנטי-חברתית.
קודם מציפה באהבה - ואז מורידה את הווליום
השלב הראשון, לדבריה, מגיע דווקא בתחילת הקשר ונראה מבחוץ רומנטי לחלוטין. בטרא אומרת שהיא אוהבת להעניק מתנות, תשומת לב וחיבה בכמויות גדולות - תופעה שמכונה "הפצצת אהבה".
"אני באמת אוהבת לתת מתנות ואני אוהבת להפציץ באהבה. זה בא לי באופן טבעי, זה לא בהכרח מתוכנן", סיפרה.
אלא שלדבריה, העוצמה הזו יכולה לגרום לאדם שמולה להתרגל לתשומת הלב ולרצות עוד ממנה. "ואז הם מתמכרים לזה ומתחילים להיות ממש אובססיביים", אמרה, ותיארה כיצד בני זוג מתחילים לשאול מדוע היא מתקשרת פחות ואם היא יוצאת עם אחרים.
בטרא הודתה כי במערכות יחסים קודמות היא נהגה לאבד עניין במהירות יחסית. אחרי כשלושה חודשים, סיפרה, היא הייתה מתחילה לראות את בן הזוג כפי שהוא באמת ולא כפי שדמיינה אותו בתחילת הקשר - ולעיתים חשה כלפיו "בוז טהור".
מכאן מגיע המרחק. היא מפחיתה את התקשורת ואת הנגישות שלה וממליצה גם לנשים שלא להיות זמינות באופן קבוע ברשתות החברתיות. בין היתר סיפרה שהיא מכבה חיווי פעילות והתראות כדי למנוע מעצמה להישאב לבדיקות בלתי פוסקות של מתי האדם השני היה מחובר ומדוע לא השיב.
אחת העצות היותר משונות שלה היא לשמור את מספר הטלפון של הגבר תחת שם לא מחמיא במיוחד. הדוגמה שנתנה הייתה "הפטיטיס B". ההיגיון, לשיטתה: קשה קצת יותר להיכנס לחרדה משום ש"הפטיטיס B" לא שלח הודעה.
השלב הבא: לבדוק כמה הוא מוכן לעשות
השיטה השלישית שעליה דיברה היא מבחנים קטנים שנועדו לבדוק השקעה. לא מחוות ענק או דרישות כספיות, אלא בקשות קטנות שמחייבות את הגבר לסטות מעט מהדרך שלו או להתאמץ עבורה.
בטרא הסבירה שהיא משתמשת במבחנים כאלה כדי לבחון מעשים במקום להסתמך על הצהרות רומנטיות. מבחינתה, מי שבאמת מעוניין בקשר לא אמור להירתע מאי נוחות קטנה מדי פעם.
היא גם אמרה שכאשר גבר מתנהג כאילו יש לו אפשרויות טובות יותר, היא עשויה להזכיר בעקיפין שגם לאישה יש אפשרויות אחרות. לדבריה, אין צורך לנפנף בכך באופן בוטה - מספיק שהוא יבין שהוא אינו האפשרות היחידה.
בשלב הזה ויליאמסון עצר אותה והצביע על הבעיה המתבקשת: הצפה בחיבה ואז נסיגה ממנה, איתור נקודות חולשה ובחינה מכוונת של בן הזוג נשמעים בדיוק כמו טקטיקות מניפולטיביות שהיו זוכות לביקורת חריפה אילו גברים היו מפעילים אותן כלפי נשים.
בטרא לא ממש התווכחה. כשנשאלה אם ההגדרה "מניפולטיבית" הוגנת, השיבה: "אני חושבת שכן".
עם זאת, היא טענה שיש גבול למשחקים האלה. לדבריה, ברגע שנוצרת מערכת יחסים בטוחה ויציבה, "חוסר הרחמים" צריך להיפסק לחלוטין.
בטרא עצמה נשואה כיום, והיא מספרת שמול בעלה המצב שונה. לדבריה, הנוכחות הרגועה שלו מאפשרת לה להיות פחות דרוכה ופחות עסוקה בשליטה. אבל אם הריאיון שלה מלמד משהו, זה שאצלה לפחות הדרך ממחווה רומנטית תמימה למשחק כוח יכולה להיות קצרה מאוד.