הם בטוחים שהרמזורים הורגים אותם - אז הם יצאו למסע נקמה

האנשים שמזוהים עם הקבוצה המכונה "בלייד ראנרס" טוענים שחיישני התנועה החדשים הם למעשה "נשק תקיפה אלקטרוני" המבוסס, לדבריהם, על "טכנולוגיה לא חוקית שמקורה בשדה הקרב". בפוסטים שלהם נטען ללא ראיות כי המכשירים משמשים למעקב המוני ואף מסוגלים לגרום להתקפי לב, סרטן מוח, דמנציה, חרדה ו"מוות פתאומי".

חלק מהפעילים טוענים אפילו שהמערכות מסוגלות "להרוג בני אדם כשהן מתמקדות במטרה". אין ראיות מדעיות לטענות הללו.

השם "בלייד ראנרס" כבר מוכר בבריטניה מפעולות נגד מצלמות ULEZ - המצלמות המשמשות לאכיפת אזורי הפליטה המוגבלת בלונדון - וחלק מהפעילים אימצו בשנים האחרונות גם תיאוריות קונספירציה סביב אנטנות 5G. כעת המאבק שלהם התרחב לחיישנים שמותקנים בצמתים.

וזו כבר אינה תקרית מקומית אחת. במאי ביקשה המשטרה בקיימברידג' את עזרת הציבור לאחר שכמעט 200 יחידות לגילוי תנועה הושחתו. באותו חודש הושחתו בתוך שבוע עשרה חיישנים בסליפורד שבלינקולנשייר. במחוז דורהאם עומד גמלאי למשפט לאחר שהואשם בפגיעה במערכות שהותקנו בשמונה רמזורים שונים.

עוד בנושא

"הממשלה מרססת רעל מהשמיים כדי לשלוט במזג האוויר": הכל על ה"כמטריילס"

"ציפורים אינן אמיתיות": התנועה שכובשת את העולם טוענת שכל הציפורים הוחלפו ברחפני ריגול

ההסבר האמיתי והרציונלי הרבה פחות מאיים. פרופ' סוזן גרנט-מולר, מומחית לטכנולוגיות תחבורה מאוניברסיטת לידס, מסבירה שהטכנולוגיה הבסיסית קיימת כבר מאז שנות ה-70. החיישנים אינם הרמזורים עצמם, אלא יחידות נוספות שמותקנות מעליהם כדי לזהות כמה כלי רכב והולכי רגל ממתינים בצומת ולסייע להתאים את משך האור הירוק והאדום לעומסי התנועה.

לדבריה, המערכות אינן מתעדות פנים ואינן אוספות פרטים מזהים על כלי הרכב. הן פשוט מזהות שיש מכונית או אדם באזור מסוים, ולעיתים מודדות את אורך התור. בדרך כלל הן מותקנות דווקא בצמתים שבהם קיימות בעיות זרימת תנועה - לעיתים בעקבות בקשות של תושבים.

ארגונים העוסקים בבטיחות הולכי רגל תומכים בשימוש בטכנולוגיה כזו, משום שניטור טוב יותר של צמתים יכול לאפשר תזמון יעיל יותר של הרמזורים ולשפר את הבטיחות במעברי חצייה.

המומחים שחקרו את התופעה אומרים שהרמזורים עצמם הם רק חלק מסיפור גדול יותר. פרופ' קלייר בירצ'ל מקינגס קולג' בלונדון, שחוקרת תרבות ותיאוריות קונספירציה, אומרת שהטענות משתלבות במערכת רחבה של פחדים סביב מעקב, איסוף מידע, טכנולוגיה ואובדן חופש אישי.

לדבריה, החששות הבסיסיים מפני שימוש לרעה בטכנולוגיה אינם בהכרח דמיוניים - אנשים אכן מוטרדים בצדק משאלות של פרטיות ואיסוף מידע - אבל תיאוריות קונספירציה מחברות בין פחדים שונים לכדי סיפור אחד שבו גורם נסתר כביכול שולט בכל.

פרופ' סטפן לבנדובסקי, פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת בריסטול, מסביר שתיאוריות כאלה יכולות להעניק תחושת סדר במציאות מורכבת. עבור חלק מהאנשים קל יותר להאמין שמישהו "רע" מפעיל תוכנית מכוונת מאשר לקבל את האפשרות שהעולם מלא באירועים, טכנולוגיות וסיכונים שאין עליהם שליטה מלאה.

חברי "בלייד ראנרס", מצדם, לא מראים סימני נסיגה. הם מגדירים את עצמם "לא ווק - אלא ערים לגמרי", וממשיכים להפיץ קריאות לפגיעה בחיישנים. אלא שבינתיים, הדבר היחיד שהוכח שהמכשירים האלה מסכנים הוא כנראה הסבלנות של מי שיצטרך לתקן אותם - ואת הבטיחות בצמתים שבהם הם נותקו.