במשך יותר משני אלפי שנים, שני גלילי חימר אפוי היו קבורים תחת יסודות הזיגוראת (או זיקורת - מגדל מקדש מדורג) בעיר העתיקה כיש שבעיראק. הגלילים הללו, ששימשו כ"פיקדונות יסוד" שנועדו להעניק ברכה אלוהית למבנה, התגלו כבר ב-2013 על ידי שני מקומיים. רק לאחרונה פוענחו הכתובים שעליהם וחשפו עדות ישירה מאחד המלכים המפורסמים והמושמצים ביותר בתולדות העם היהודי: נבוכדנצר השני.
בטקסט שנכתב בכתב יתדות בבלי עתיק, המלך נבוכדנצר השני "מדבר" בעצמו בגוף ראשון. הוא מתאר בגאווה כיצד שיקם מקדש מתפורר שהוקדש לאלי המלחמה הבבליים, זבאבא ואישתר. נבוכדנצר מספר כי קירות המקדש התעקמו והלבנים נסחפו בגשם, וכי הוא "החזיר את המבנה לסדרו, בנה מחדש את החלקים שקרסו וגרם לו לזרוח כמו אור יום".
הממצא הזה מהדהד באופן מרתק את התיאור בספר דניאל, פרק ד/ פסוק כ"ז, שם מתואר נבוכדנצר כשהוא צועד על גג ארמונו בבבל ומתגאה במפעלי הבנייה העצומים שלו: "הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא, דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ, בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי" (הֲלֹא זוֹ הִיא בָבֶל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר אֲנִי בְנִיתִיהָ לְבֵית מַלְכוּת, בְּתֹקֶף חָסְנִי וְלִכְבוֹד הֲדָרִי.
המחריב מול המשקם
עבור כותבי התנ"ך, נבוכדנצר היה "מחריב האומות" - האיש שצר על ירושלים, הגלה את הנביא יחזקאל וסיים את עצמאות ממלכת יהודה. עם זאת, הכתובות שנמצאו בכיש מראות את הצד שראו נתיניו בבבל: מלך אדוק ורב עוצמה שראה בשיקום מקדשים חובה דתית עליונה.
הגלילים מסתיימים בתפילה אישית של המלך, המבקש מהאלים אריכות ימים, זקנה מופלגת ועזרה בהשמדת אויביו. "היו אלו קפסולות זמן מקודשות", מסבירים חוקרים, שמציינים כי הכתובות מאשרות חפירות ארכיאולוגיות קודמות שמצאו לבנים הנושאות את שמו של נבוכדנצר בהריסות המקדש.
עדות היסטורית בלב הסערה
למרות שנבוכדנצר מתואר בתנ"ך כדמות אכזרית, הוא בנה את האימפריה הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה. התגלית הנוכחית היא העדות הכתובה הראשונה למפעלי הבנייה שלו בזיגוראת של כיש, ומספקת הוכחה ארכיאולוגית נוספת לתיאורים המקראיים על אישיותו ומפעליו של המלך הבבלי.