דמיינו שאתם חקלאים שקמים בבוקר, יוצאים לשדה התירס שלכם, ומגלים שבמקום יבול יש בור עצום בעומק של בניין בן 20 קומות. זה לא סרט אסונות, זו המציאות במישור קוניה בטורקיה, שם האדמה פשוט קורסת תחת רגלי התושבים בקצב מסחרר.
התופעה המבהילה הזו הציתה גל של שמועות ברשתות החברתיות ובקרב חוגים דתיים, שמצביעים מיד על התנ"ך. בספר במדבר, פרק ט"ז, מתואר העונש של קורח ועדתו: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם".
בדיילי מייל מדווחים שלפי התקשורת המקומית, עבור רבים, המראה של מאות בורות שנפערים פתאום באדמה הוא סימן ברור לזעם אלוהי או לאחרית הימים. אבל בזמן שהרשת גועשת מנבואות, המדענים בטורקיה מבועתים מסיבה אחרת לגמרי - והיא מעשה ידי אדם לחלוטין.
ככה זה נראה
המספרים האמיתיים: מעל 2,500 בולענים
בעוד שהדיווחים הראשוניים דיברו על כ-600 בולענים, המציאות בשטח גרועה בהרבה. פרופ' פתהוללה אריק, מנהל המרכז לחקר בולענים באוניברסיטה הטכנית של קוניה, חשף כי המספר האמיתי עומד כיום על למעלה מ-2,550 בולענים שונים באזור. חלקם ענקיים, בקוטר של עשרות מטרים ובעומק של עד 150 מטר. בשנה האחרונה בלבד תועדו יותר מ-20 בולענים מפלצתיים חדשים, כשהקרקע נראית מהאוויר כמו גבינה שוויצרית מחוררת.
למה זה קורה? (ספוילר: זה לא אלוהים)
האשמה, מסתבר, היא השילוב הקטלני בין בצורת קיצונית לחמדנות אנושית. מישור קוניה הוא "אסם התבואה" של טורקיה, אבל בשנים האחרונות החקלאים עברו לגדל גידולים ש"שותים" המון מים, כמו תירס וסלק סוכר. מכיוון שאין מספיק גשם, החקלאים קדחו כ-100,000 בארות פיראטיות (רק שליש מהבארות באזור חוקיות!) ושואבים את מי התהום בלי חשבון. התוצאה: מפלס המים צנח בעשרות מטרים, הקרקע התת-קרקעית התייבשה ואיבדה את התמיכה שלה והיא פשוט קורסת פנימה.
"זה משבר שמתבשל כבר עשורים", מזהיר ד"ר אריק. הסכנה הגדולה היא שהבולענים כבר לא מוגבלים לשדות פתוחים. הם מתחילים להתקרב לכבישים ראשיים, קווי חשמל ואזורי מגורים. בינתיים, החקלאים נמצאים במלכוד: אם יפסיקו לשאוב - יפשטו רגל. אם ימשיכו - האדמה תבלע אותם. ובזמן שהם מתפללים לגשם, האדמה ממשיכה לפתוח את פיה.