אנחנו נוטים לשכוח שטויות שעשינו כשהיינו צעירים, אבל הגוף שלנו זוכר הכל. עבור מר דנג, גבר בן 67 ממחוז סצ'ואן בסין, התזכורת הגיעה בצורה של כאב בטן בלתי נסבל שלא אפשר לו אפילו לשכב במיטה.
דנג סבל מנפיחות וכאבים במשך חודש, וחשב שמדובר בקלקול קיבה פשוט. כששום תרופה ודיאטה לא עזרו והמצב החמיר, הוא נכנע והלך לבית החולים. בדיקת גסטרוסקופיה (מצלמה לקיבה) חשפה את האמת המטרידה: בתוך הקיבה שלו נח עצם מלבני, שחור ומאוד לא טבעי, שכבר החל להתאכל מהחומצה.
בתקשורת המקומית דווח שהרופאים היו המומים. העצם היה חלקלק, שחור ומאוד קשה לאחיזה. כשהם שאלו את דנג אם יש לו מושג מה זה יכול להיות, נפל לו האסימון - באיחור של שלושה עשורים.
דנג נזכר שבשנות ה-90 המוקדמות, במהלך לילה של שתייה כבדה עם חברים, הוא בלע מצית פלסטיק במסגרת התערבות. הוא מעולם לא סיפר למשפחתו, ופשוט הניח שהמצית יצא מהמערכת בדרך הטבעית מזמן. בדיעבד, הוא נזכר שתמיד סבל מכאבי בטן עמומים "ללא סיבה", אבל מעולם לא דמיין שזה המצית ההוא.
החילוץ וההפתעה: "קליק" והוא נדלק
הוצאת המצית הייתה אתגר כירורגי. המעטפת הייתה חלקה ושומנית, ומלקחיים רגילים החליקו ממנה. הרופאים נאלצו להשתמש בטכניקה מיוחדת (שמזכירה קונדום) כדי לעטוף את העצם ולמשוך אותו החוצה בבטחה.
אבל ההלם האמיתי הגיע מחוץ לחדר הניתוח. למרות שהפלסטיק החיצוני הושחר על ידי חומצות הקיבה, המצית עצמו נותר שלם. הרופאים גילו לתדהמתם שהוא עדיין מכיל גז, ובלחיצה פשוטה הוא נדלק ועבד כאילו נקנה אתמול בפיצוציה.
איך זה הגיוני בכלל?!
ההסבר המדעי? רוב המצתים הפשוטים עשויים מפלסטיק עמיד במיוחד (פוליפרופילן או ABS), שמסוגל לשרוד בסביבה חומצית לאורך זמן. המצית שרד בתוך הכור הגרעיני של הקיבה האנושית במשך 30 שנה, וחיכה בסבלנות לרגע שבו יוכל להדליק להבה אחת אחרונה.