אבן, נייר ותתפשטו? מצטערים להרוס לכם את זכרונות הילדות, אבל גילינו שמשחק המזל "אבן, נייר ומספריים" שמוכר כמסייע לקבלת החלטות לא פשוטות לפעמים, החל בכלל כמשחק מקדים בבתי זונות. "אז, 'אבן, נייר ומספריים' התחיל כמשחק סקס", חשפה ההיסטוריונית ומנחת הפודקאסט מאירלנד, קייטי צ'רלווד, לקהל הטיקטוק ההמום שלה, הכולל יותר מ-354,000 עוקבים. "טכנית, זה התחיל במקור כסנסוקומי-קן, שהיה משחק שתייה סיני", הסבירה, "אבל כשהמשחק עבר דרך יפן במאות ה-17 וה-18, הוא הפך לפופולרי להפליא בבתי בושת".
הספר משנת 1998, "תרבות יפן כפי שהיא משתקפת דרך הפנאי שלה", מאת ספ לינהרט וסבין פרוהסטוק - שצ'רלווד מצטטת כאחד המקורות שלה בסרטון הויראלי - חשף לראשונה כי ל"אבן, נייר ומספריים" (המכונה "ג'נקנפון" או "ג'ן-קן" ביפן) יש שורשים לא צנועים בתרבות האסיאתית. "הוא היה קיים בתקופת אדו, לפחות משנת 1700 ואילך, ושימש כמשחק שתייה או כסוג של משחק מקדים באזורי השעשועים", דיווחו הכותבות והוסיפו כי המשחק זכה בסופו של דבר לפופולריות גם מחוץ לבתי הבושת, כשמבוגרים החלו לשחק בו ברחבי הבית - ועם ילדיהם.
"המשחק מילא תפקיד עצום בחיי הפנאי של מבוגרים יפנים ובעולם משחקי הילדים שלהם במשך 250 שנה לפחות, אבל הוא עבר שינוי משמעותי מאוד כשהפך מאקזוטי לרגיל", כתבו המחברות.
צ'רלווד חשפה גם את המשמעות המטרידה של "מספריים" - ולא, תנועת היד לא מצביעה על תנוחה מינית שנפוצה בעיקר בקרב לסביות - אלא על גזירת הבגדים והפשטתם מהגוף של האישה. "גרסה אחת של המשחק גרמה לשחקנים להסיר פריט לבוש בכל פעם שהם הפסידו בסיבוב", טענה, "בעצם עשו סטריפ גיים של 'אבן, נייר ומספריים'" ולפי מספר אזכורים בספרות מאותה תקופה, נראה שהמשחק מילא את התפקיד הזה במיוחד ביחסים הומוסקסואלים.
הנה ההסבר המלא שלה:
הגילויים שלה הותירו את הצופים מזועזעים. "לעולם לא אגיד לילדים שלי לפתור שוב את הבעיות שלהם עם משחק 'אבן, נייר ומספריים' בלי לחשוב על זה", הגיבה אחת האמהות ומגיב אחר הוסיף: "כל חיי חשבתי שזו דרך תמימה ליישב מחלוקת". "זה מדהים", כתב צופה מופתע, מה שגרם לצ'רלווד להגיב: "זו המיומנות עתיקת היומין של בני האדם - ליצור משחק ואז למצוא דרך להפוך אותו למלוכלך".