היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, העיד היום (שלישי) במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונחקר על ידי סנגורו, עו"ד עמית חדד, בנוגע לאישורים שנתן לחקירת נתניהו בתיקי 1000, 2000 ו-4000.
במהלך עדותו התקשה מנדלבליט לזכור אם אישר במפורש לחקור את נתניהו בחשד לשוחד בתיק 4000, אך הבהיר כי הוא זוכר שאישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה. במהלך החקירה הציג חדד למנדלבליט מסמך מ-5 בפברואר 2018, שמרביתו מושחרת, וביקש לברר אילו עבירות אושרו לחקירה. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר שאישר לחקור את נתניהו באזהרה בתיקי האלפים, בשני מועדים שונים.
"אני זוכר שאמרתי טוהר המידות לגבי 1000 ו-2000", העיד מנדלבליט. בהתייחסו לתיק 4000 הוסיף: "אני לא יודע אם זה היה שוחד מהרגע הראשון, לכן לגבי 4000 אני לא בטוח אם אישרתי שוחד במילים האלו. כן אישרתי לחקור באזהרה".
השופט משה בר-עם ביקש הבהרה לגבי משמעות המונח "טוהר המידות" בהקשר של אזהרת חשוד, ושאל: "מה זה טוהר המידות? על מה אני מזהיר אותו, נניח שאני היחידה החוקרת?".
חדד טען כי המסמכים אינם מלמדים שניתן אישור מפורש לחקור את נתניהו בחשד לשוחד. הוא הפנה למסמך שעליו חתום מנדלבליט, שבו, לדבריו, מופיע ביחס לנתניהו הביטוי "עבירות מתחום טוהר המידות", בעוד שביחס לשאול אלוביץ' מופיעות במפורש עבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
לטענת חדד, ההבחנה בין הניסוחים מלמדת כי נתניהו נחקר בחשד למרמה והפרת אמונים, ולא הוזהר במפורש בחשד לשוחד. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר את הדברים במדויק, אך אישר שיש משמעות לניסוח המסמך. בהמשך החקירה הסביר מנדלבליט כי האישורים שנתן לחקירת ראש הממשלה היו לפי נושאים, וכי הפרקליטות המלווה הייתה אחראית לוודא שהחוקרים אינם חורגים מהנושאים שאישר.
"רציתי להשאיר שיקול דעת בין שוחד והפרת אמונים"
"אני נתתי אישור לפי נושאים, וחוקרים שמעו מה אני מאשר", אמר. לדבריו, ביקש לאפשר לחוקרים להתקדם בהתאם להתפתחויות החקירה, בלי להגביל מראש את האפשרות לבחון עבירות נוספות. "רציתי להשאיר שיקול דעת בין שוחד והפרת אמונים, לכן יש כאן ניסוח שיותר מתאים להפרת אמונים אך אפשר גם להגיע למקומות אחרים", הסביר.
חדד הציג בהמשך את נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו בחקירתו ב-26 במרץ 2018, שלפיו הוא נחשד בכך שביקש ולקח טובות הנאה מאלוביץ' בקשר לתפקידו הציבורי. הסנגור טען כי האזהרה לא כללה את המונח שוחד, וכי כך היה גם בהמשך החקירות.
"לא הזהרתם אותו בשוחד לאורך כל הדרך, אתה מאשר?", שאל חדד - ומנדלבליט השיב: "מאשר. לא נאמר חשד לשוחד". חדד הוסיף כי גם במזכר אישור פתיחת החקירה לא מופיע אישור מפורש לחקור את נתניהו בחשד לשוחד. מנדלבליט אישר כי המילה שוחד לא הופיעה במפורש בנוסח שאליו התייחס הסנגור.
"יכול להיות שזו תקלה"
חדד טען כי מטרת האזהרה בחקירה היא להבהיר לנחקר את העבירות שבהן הוא חשוד. לדבריו, בעקבות נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו, הוא הבין כי ראש הממשלה נחקר בחשד להפרת אמונים.
"כששאלתי את ראש הממשלה מה נוסח האזהרה שלו, ייעצתי לו שמדובר בהפרת אמונים לפי הנוסח. מטרת האזהרה שאדם יידע בדיוק במה הוא חשוד. זו תקלה", אמר חדד. מנדלבליט השיב: "יכול להיות שזו תקלה. הנושא היה מה שקרה עם אלוביץ'".
בהמשך נשאל מנדלבליט גם על תיק 1000, ואם בשנת 2017 סבר כי התיק עוסק רק בחוק המתנות. מנדלבליט השיב כי ייתכן, אך הבהיר כי לשיטתו החשד שנחקר היה גם להפרת אמונים. "נמצאו דברים שם, לדעתי, למרבה הצער, שהצדיקו את החשד והתמונה השתנתה", אמר.
לקראת סיום החקירה נשאל מנדלבליט אם ידע שנתניהו ביקש לקבל העתק מנוסח האזהרה שנמסרה לו. מנדלבליט השיב כי לא היה מודע לבקשה ולא נתן הוראה למסור לנתניהו את המסמך. לדבריו, הוא לא נהג לצפות בחקירות ראש הממשלה בזמן אמת, אלא קיבל עדכונים בדיעבד וקרא את העדויות. הוא הוסיף כי אינו זוכר שדווח לו על אירוע חריג בעניין בקשתו של נתניהו.
לדיון הגיעו לצפות גם אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, ויפעת בן חי שגב, שהעידה בתיק 4000. בן חי שגב נבחרה בעבר על ידי הממשלה ליו"ר מועצת הרשות השנייה, אולם מינויה לא יצא לפועל לאחר שהוקפא על ידי בג"ץ, ובהמשך הודיעה כי היא מוותרת על התפקיד.