משרד החינוך הודיע הערב (שבת) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, פרופ' שמעון אולמן. בנימוקי הוועדה, שהתקיימה בראשות פרופ' נוגה אלון, ציינו השופטים כי הם החליטה פה אחד להמליץ על פרופ' אולמן עבור תרומותיו מרחיקות הלכת בבינה מלאכותית וקוגניציה בכלל, ובתחום הראיה הממוחשבת בפרט וכן על תרומתו המשמעותית לפיתוח התעשייה עתירת הידע בישראל. פרופ' נוגה אלון שימשה כיו"ר ועדת הפרס ולצדה חברי הוועדה פרופ' דוד הראל, פרופ' ורדה ליברמן ופרופ' מינה טייכר.
מבחינה מחקרית, הדגש בעבודתו של אולמן עבר במשך השנים משטח שנקרא "תחום הראייה הנמוך" אל "תחום הראייה הגבוה". בתחום הנמוך, הדגש הנו על בעיות כגון ראיית עומק, תנועה, גלויי שפות ועוד. בתחום הגבוה, הדגש עובר להבנת התמונה, ובפרט סווג וזיהוי עצמים. הבעיה של זיהוי אוטומטי של עצמים בתמונה הינה מבעיות היסוד בתחום הראייה הממוחשבת, ובחקר החשיבה בכלל.
בעקבות עבודתו של אולמן ומספר חוקרים נוספים, התרחב מאוד העיסוק בתחום הראייה הממוחשבת. לפני עשר שנים, הרוב המכריע של העבודות בכנסים המרכזיים היה בתחומי הראייה הנמוכים, וכיום חלק גדול בהרבה מוקדש לתחום הגבוה.
בתקופה האחרונה הרחיב אולמן את תחום פעילותו המחקרית לחקר תפקידה של מערכת הראיה בהתפתחות הקוגניטיבית והקשר בין מנגנונים מולדים לתהליכי למידה במערכת הראיה.
במקביל למחקר המדעי הבסיסי עסק אולמן בתחומי שימוש מעשיים של הראייה הממוחשבת ופיתוח תחום זה בישראל. והוא נמנה על מקימי חברת אורבוטק. עד לאחרונה, שימש כמדען ראשי של החברה.
במהלך השנים האחרונות הקדיש אולמן חלק מזמנו לנושאים הקשורים למדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר כחבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וועדות נוספות כגון ועדת שוחט. במל"ג הוא עוסק בפרט בתחום המצוינות במחקר במסגרת הוועדה לביקורת איכות במוסדות האקדמיים, ובחינוך טכנולוגי במסגרת הוועדה לתוכניות טכנולוגיות.
ב-2008 זכה אולמן בפרס הבינלאומי המרכזי בתחום המדעים הקוגניטיביים בשווי מאה אלף דולר. הפרס ניתן על תרומת המודלים החישוביים של אולמן בחקר הראייה בפרט והמדעים הקוגניטיביים בכלל. לאחרונה נבחר להצטרף לאקדמיה הישראלית למדעים ואומנויות וכן זכה בפרס אמת לשנת 2014.
מבחינה מחקרית, הדגש בעבודתו של אולמן עבר במשך השנים משטח שנקרא "תחום הראייה הנמוך" אל "תחום הראייה הגבוה". בתחום הנמוך, הדגש הנו על בעיות כגון ראיית עומק, תנועה, גלויי שפות ועוד. בתחום הגבוה, הדגש עובר להבנת התמונה, ובפרט סווג וזיהוי עצמים. הבעיה של זיהוי אוטומטי של עצמים בתמונה הינה מבעיות היסוד בתחום הראייה הממוחשבת, ובחקר החשיבה בכלל.
בעקבות עבודתו של אולמן ומספר חוקרים נוספים, התרחב מאוד העיסוק בתחום הראייה הממוחשבת. לפני עשר שנים, הרוב המכריע של העבודות בכנסים המרכזיים היה בתחומי הראייה הנמוכים, וכיום חלק גדול בהרבה מוקדש לתחום הגבוה.
בתקופה האחרונה הרחיב אולמן את תחום פעילותו המחקרית לחקר תפקידה של מערכת הראיה בהתפתחות הקוגניטיבית והקשר בין מנגנונים מולדים לתהליכי למידה במערכת הראיה.
במקביל למחקר המדעי הבסיסי עסק אולמן בתחומי שימוש מעשיים של הראייה הממוחשבת ופיתוח תחום זה בישראל. והוא נמנה על מקימי חברת אורבוטק. עד לאחרונה, שימש כמדען ראשי של החברה.
במהלך השנים האחרונות הקדיש אולמן חלק מזמנו לנושאים הקשורים למדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר כחבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וועדות נוספות כגון ועדת שוחט. במל"ג הוא עוסק בפרט בתחום המצוינות במחקר במסגרת הוועדה לביקורת איכות במוסדות האקדמיים, ובחינוך טכנולוגי במסגרת הוועדה לתוכניות טכנולוגיות.
ב-2008 זכה אולמן בפרס הבינלאומי המרכזי בתחום המדעים הקוגניטיביים בשווי מאה אלף דולר. הפרס ניתן על תרומת המודלים החישוביים של אולמן בחקר הראייה בפרט והמדעים הקוגניטיביים בכלל. לאחרונה נבחר להצטרף לאקדמיה הישראלית למדעים ואומנויות וכן זכה בפרס אמת לשנת 2014.
מבחינה מחקרית, הדגש בעבודתו של אולמן עבר במשך השנים משטח שנקרא "תחום הראייה הנמוך" אל "תחום הראייה הגבוה". בתחום הנמוך, הדגש הנו על בעיות כגון ראיית עומק, תנועה, גלויי שפות ועוד. בתחום הגבוה, הדגש עובר להבנת התמונה, ובפרט סווג וזיהוי עצמים. הבעיה של זיהוי אוטומטי של עצמים בתמונה הינה מבעיות היסוד בתחום הראייה הממוחשבת, ובחקר החשיבה בכלל.
בעקבות עבודתו של אולמן ומספר חוקרים נוספים, התרחב מאוד העיסוק בתחום הראייה הממוחשבת. לפני עשר שנים, הרוב המכריע של העבודות בכנסים המרכזיים היה בתחומי הראייה הנמוכים, וכיום חלק גדול בהרבה מוקדש לתחום הגבוה.
בתקופה האחרונה הרחיב אולמן את תחום פעילותו המחקרית לחקר תפקידה של מערכת הראיה בהתפתחות הקוגניטיבית והקשר בין מנגנונים מולדים לתהליכי למידה במערכת הראיה.
במקביל למחקר המדעי הבסיסי עסק אולמן בתחומי שימוש מעשיים של הראייה הממוחשבת ופיתוח תחום זה בישראל. והוא נמנה על מקימי חברת אורבוטק. עד לאחרונה, שימש כמדען ראשי של החברה.
במהלך השנים האחרונות הקדיש אולמן חלק מזמנו לנושאים הקשורים למדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר כחבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וועדות נוספות כגון ועדת שוחט. במל"ג הוא עוסק בפרט בתחום המצוינות במחקר במסגרת הוועדה לביקורת איכות במוסדות האקדמיים, ובחינוך טכנולוגי במסגרת הוועדה לתוכניות טכנולוגיות.
ב-2008 זכה אולמן בפרס הבינלאומי המרכזי בתחום המדעים הקוגניטיביים בשווי מאה אלף דולר. הפרס ניתן על תרומת המודלים החישוביים של אולמן בחקר הראייה בפרט והמדעים הקוגניטיביים בכלל. לאחרונה נבחר להצטרף לאקדמיה הישראלית למדעים ואומנויות וכן זכה בפרס אמת לשנת 2014.
מבחינה מחקרית, הדגש בעבודתו של אולמן עבר במשך השנים משטח שנקרא "תחום הראייה הנמוך" אל "תחום הראייה הגבוה". בתחום הנמוך, הדגש הנו על בעיות כגון ראיית עומק, תנועה, גלויי שפות ועוד. בתחום הגבוה, הדגש עובר להבנת התמונה, ובפרט סווג וזיהוי עצמים. הבעיה של זיהוי אוטומטי של עצמים בתמונה הינה מבעיות היסוד בתחום הראייה הממוחשבת, ובחקר החשיבה בכלל.
בעקבות עבודתו של אולמן ומספר חוקרים נוספים, התרחב מאוד העיסוק בתחום הראייה הממוחשבת. לפני עשר שנים, הרוב המכריע של העבודות בכנסים המרכזיים היה בתחומי הראייה הנמוכים, וכיום חלק גדול בהרבה מוקדש לתחום הגבוה.
בתקופה האחרונה הרחיב אולמן את תחום פעילותו המחקרית לחקר תפקידה של מערכת הראיה בהתפתחות הקוגניטיבית והקשר בין מנגנונים מולדים לתהליכי למידה במערכת הראיה.
במקביל למחקר המדעי הבסיסי עסק אולמן בתחומי שימוש מעשיים של הראייה הממוחשבת ופיתוח תחום זה בישראל. והוא נמנה על מקימי חברת אורבוטק. עד לאחרונה, שימש כמדען ראשי של החברה.
במהלך השנים האחרונות הקדיש אולמן חלק מזמנו לנושאים הקשורים למדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, בעיקר כחבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וועדות נוספות כגון ועדת שוחט. במל"ג הוא עוסק בפרט בתחום המצוינות במחקר במסגרת הוועדה לביקורת איכות במוסדות האקדמיים, ובחינוך טכנולוגי במסגרת הוועדה לתוכניות טכנולוגיות.
ב-2008 זכה אולמן בפרס הבינלאומי המרכזי בתחום המדעים הקוגניטיביים בשווי מאה אלף דולר. הפרס ניתן על תרומת המודלים החישוביים של אולמן בחקר הראייה בפרט והמדעים הקוגניטיביים בכלל. לאחרונה נבחר להצטרף לאקדמיה הישראלית למדעים ואומנויות וכן זכה בפרס אמת לשנת 2014.