"אני בן של עוזרת בית, לא צריך להכיר אותי", פתח פטר כשברק סרי שאל מאיפה צץ פתאום לחזית הפוליטית. "נקלעתי כמעט במקרה לפוזיציות משפטיות שבהן הרבה מאוד אנשים בימין הרגישו שאני הפה שלהם. ראש הממשלה זימן אותי, הסביר את האתגרים ושאל אם אני מוכן להתגייס. אמרתי לו כן בלי שום היסוס".

לשאלת המגישים אם סגר מראש על תפקיד שר או יו"ר ועדת חוקה, טען פטר: "מי שמנהל מו"מ על תפקידים בשלב הזה הוא אדם לא רציני. באתי לשרת בהסדרה מחדש של יחסי הרשויות".

פעם לשמאל הישראלי הייתה אידיאולוגיה. מפא"י בנתה מדינה, ההסתדרות בנתה חברת עובדים, תנועת העבודה חיברה בין ציונות לסוציאליזם, ואחר כך מחנה השלום הציע חזון ברור של שטחים תמורת שלום ושתי מדינות לשני העמים. אפשר להסכים או להתווכח עם החזון הזה, אבל אין ספק שבעבר היה לו כיוון ברור במענה לשאלה לאן הוא רוצה לקחת את המדינה.

אבל כיום התשובה הרבה פחות ברורה. וזו איננה תופעה ישראלית בלבד. אחד השינויים הגדולים בפוליטיקה המערבית בחמישים השנים האחרונות הוא השינוי הסוציולוגי של השמאל. מחקר רחב של תומא פיקטי ועמיתיו, המבוסס על יותר מ-300 מערכות בחירות ב-21 דמוקרטיות מערביות, הראה שבעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה השמאל היה מזוהה בעיקר עם בעלי הכנסה והשכלה נמוכות. בהדרגה התהפך ציר ההשכלה: השמאל נעשה חזק יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה, בעוד שחלקים ממעמד העובדים עברו ימינה. החוקרים כינו זאת, בפרובוקציה מכוונת, "השמאל הברהמיני".

בין הרשימות שאושרו נמצאות "ביחד" בראשות נפתלי בנט, שקיבלה את האותיות "רק"; מפלגתו של גדי איזנקוט, "דרך"; "ישראל תחילה" בראשות שרן השכל עם האות "י"; "המילואימניקים והכלכלית" בראשות יועז הנדל וירון זליכה עם האותיות "די"; והדמוקרטים בראשות יאיר גולן, שיתמודדו תחת האותיות "אמת".

את קהל התומכים של זליכה (ספק מעריצים, כאלו שמצביעים גם במחיר שריפת קולות) הוא אסף בשנים האחרונות כמעט ללא משאבים, ללא תקציבים וללא עובדים בשכר. קהילת תומכים חזקה שכולה התבססה על מתנדבים, ופוזיטיביות גבוהה בכלל הציבור. במפלגה מתכוונים לרכז משאבים גדולים ברשתות החברתיות כדי להגיע עם תוכן של פרופ' זליכה לקהל היעד הפוטנציאלי. במפלגה מבינים כי המסרים הכלכליים שלו זוכים לאהדה חוצת גושים.

לדבריו של שיקלי, "העיסוק מי יהיה שר הביטחון הוא במשחקי נדמה לי, בשלב הזה זה בכלל לא רלוונטי, אבל מה שאכזב אותי הוא ההבנה שאין לו מחויבות לגוש". שיקלי מדגיש את דבריו ואומר: "הוא טען שהוא חלק מהגוש ואז הוא בא באמירה שסותרת את עצמה".

שיקלי גם מודאג מההתמודדותה של מפלגת עמך ישראל גם מסיבה נוספת: "אין לי אנטי כלפיו, אם זו הייתה מפלגה יציבה של 7-8 מנדטים. הייתי בימין החדש, ואני מכיר היטב את האכזריות של הדבר שנקרא אחוז חסימה". הוא מתריע על מצבו של וינטר ואומר: "אם אתה בסקרים טובים נמצא עד ארבעה מנדטים חודש לפני הבחירות - אתה נמצא באזור אדום בוהק".

לאחר שנשאלה על האש שנורתה בתוך הגוש, השיבה בביטול. "איזו אש? בנט עלה אצלכם לשידור ואמר: 'אעשה הכול כדי להקים ממשלה כולל להיות גלגל חמישי, זאת אש? אנחנו לא שם, אנחנו מתעסקים בהגדלת הגוש".

בן ארי העדיפה שלא לענות האם היא לוטשת עיניים לתפקיד עתידי בממשלה. "אני לא אוהבת את זה. קודם כל ננצח, איפה שתשימו אותי - אני אעבוד", אמרה, אבל באותה נשימה הזכירה כי "אני כבר עשר שנים חברת כנסת, צברתי מספיק ניסיון לקחת חלק בתפקיד החשוב הזה - להיות שר. קרוב אליי: פנים, רווחה, ביטחון פנים, הגנת הסביבה. כל דבר שיעשה טוב - אהיה שם".

כמו בדמוקרטיות רבות, ובישראל אולי ביתר שאת, שאלה חוקתית ומוסרית עמוקה מלווה את המערכת הפוליטית מאז ועד היום: היכן עובר הקו האדום של המשחק הדמוקרטי, ועד כמה רשאית המדינה להגן על עצמה מפני המבקשים לפרקה מבפנים? המתח המתמיד בין זכות היסוד לבחור ולהיבחר לבין עיקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" הוליד באותן בחירות תקדים משפטי היסטורי, שאת הדיו אנחנו שומעים עד עכשיו.

הפרשה הזו, שפתחה את הסאגה, מוכרת כ"פסק דין ירדור". תחילתה בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון משה לנדוי, לסרב לאשר את השתתפותה של "רשימת הסוציאליסטים". הסיבה: חמישה ממועמדיה היו חברים בארגון הערבי-לאומני "אל-ארד", שהוכרז קודם לכן כהתאחדות בלתי חוקית בשל שאיפתו לפגוע בשלמות המדינה ובקיומה. עורך הדין יעקב ירדור, איש לח"י לשעבר, ערער לבית המשפט העליון בשם הרשימה. טענתו נשענה על לשון החוק היבשה: בהיעדר הסמכה מפורשת, סמכות הוועדה מוגבלת לעניינים טכניים ופרוצדורליים בלבד, ופסילה אידיאולוגית-מהותית היא צעד בלתי חוקי. מנגד, היועץ המשפטי לממשלה משה בן זאב טען כי לכל מדינה קיימת זכות טבעית לפסול רשימה החותרת תחת עצם קיומה.

בית המשפט העליון דחה את הערעור ברוב של שניים מול אחד. השופטים שמעון אגרנט ויואל זוסמן גיבו את החלטת לנדוי, כשאגרנט מעגן את תפיסת "החוק הטבעי" ועיקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" בקובעו כי שום משטר אינו מחויב לספק כלים חוקיים לחיסולו שלו. מנגד, השופט חיים כהן התעקש בדעת מיעוט ליברלית-פורמליסטית על עיקרון שלטון החוק: "אין שוללים זכות, ולו מן הפושע המסוכן ביותר, אלא בהתאם לחוק".

למרות המתיחות, שם טוב אינה שוללת הגעה לריאיונות בערוץ. "כל התפיסה שלי אומרת שמדובר במשאב ציבורי. המדינה פה עדיין מחלקת רישיון וזיכיון על מנת לשדר", היא מסבירה. "האירוע הוא להבין שהתקשורת, כמו אגב מערכות ציבוריות אחרות, עובדות אצל הציבור".

במפת המפלגות, ישר! בראשות גדי איזנקוט אמנם מאבדת מנדט, אך ממשיכה להוביל עם 22. הליכוד בראשות בנימין נתניהו נשאר במקום עם 18 מנדטים, וביחד בראשות נפתלי בנט שומרת גם היא על כוחה עם 13.

מי שרושמת את העלייה הגדולה השבוע היא הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, שמתחזקת בשני מנדטים ועולה מ-9 ל-11. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן נשארת עם 9, ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר מתחזקת במנדט ומשתווה אליה עם 9.

במפלגות החרדיות המגמה הפוכה: ש"ס ויהדות התורה מאבדות מנדט כל אחת ויורדות ל-6. הרשימה הערבית המשותפת של חד"ש-תע"ל ובל"ד מקבלת 7 מנדטים, הציונות הדתית וזהות 6, רע"ם 5, עמך ישראל של עופר וינטר 4 והמילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה עם 4.

מתחת לאחוז החסימה נשארת כחול לבן בראשות בני גנץ עם 1.3%. הציבור החרדי מקבל 0.9%, נעם לישראל 0.7% וצומת בית ישראל 0.2%. שיעור המתלבטים עומד על 7.7%.

"אם חלילה איזנקוט יהיה ראש ממשלה, פירוש הדבר סכנה אמיתית לביטחון המדינה", אמר וינטר. "מדובר באדם עם תפיסת עולם שמאלית מאוד שמסתתרת מאחורי קמפיין. הוויכוח בינינו אינו אישי. הלכתי לנחם אותו כשבנו גל נהרג וחיבקתי אותו".

וינטר המשיך לתקוף את איזנקוט וטען כי "יש בינינו תהום אידיאולוגית עמוקה, והשותפות שלו עם יאיר גולן, עבאס וגבי לסקי משמעה הפקרות ביטחונית מוחלטת".

בתשובתה, ציינה היועמ"שית כי "הליך חקיקת חוק השידורים היה חסר תקדים בחריגותו ופגום מיסודו", והצביעה מפני החשש שהכנסת תיהפך ל"אסקופה הנדרסת בגלגלי הממשלה". בנוגע לשר קרעי, טענה כי הוא "שלט בסדר היום ובקצבם, היה מעורב באופן ישיר בניסוחם וכן בשינוים של רובם המוחלט של ההסדרים - וקיבל בפועל הכרעות מהותיות". עוד ההוסיפה, כי קרעי הדגיש בעבר שההצעה היא "שלו", ושהוא שיחליט מה ייכלל בה.

לשיטתה של בהרב מיארה, "בסופו של הליך החקיקה התקבל תוצר חקיקתי חלקי, משובש וחסר". לדבריה, משמעות החוק בקשר לגופי התקשורת הוא הרסני: "ביטול ההסדר המרכזי והמקיף שנועד להבטיח את עצמאותם העיתונאית ומהימנותם של שידורי החדשות בישראל". עוד התריעה כי חלק מהסדרי החוק מעוררים "חשש ממשי לפגיעה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית בישראל, ובזכויות היסוד לחופש הביטוי וחופש העיתונות".

כאמור, לפני כחודשיים בג"ץ הוציא היום צו ארעי המעכב את כניסתן לתוקף של הוראות בחוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, בעקבות עתירה שהגישו יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, ושר התקשורת לשעבר, ח"כ איתן גינזבורג. הצו עיכב את תחולתן של הוראות החוק שנקבע כי ייכנסו לתוקף עם פרסומו, עד להכרעה בבקשות למתן צו ביניים.

"מרסקים אויבים, לא אחים. עצוב לי שמשתמשים בטרמינולוגיה הזו", היא הוסיפה. "אני חושבת שהם מפחדים מאוד ומבינים שיש מפלגה חדשה, שמציעה אלטרנטיבה לעמדות הימין. הם מפחדים כי הם מבינים שאם תהיה פה מפלגה חזקה של וינטר הם ייאלצו לעשות את הדברים שאנחנו דורשים - וינטר שר ביטחון, שילוב חרדים, הגירה מרצון מעזה וחקירת שבעה באוקטובר".

הפרסום אותו ביקשה המפלגה להסיר הוא פוסט שפרסם לפיד בחשבון ה-X שלו, בתגובה לפרסום של מפלגת ש"ס - המציג אותו באור שלילי. המפלגה בראשות אריה דרעי שיתפה כתבה של עיתון "מעריב" העוסקת במשא ומתן המתנהל בימים אלה עם לבנון, וכתבה כי "לפיד נכנע לחיזבאללה".

בתגובה, לפיד שיתף תמונת AI בה נראה שלט חוצות של הליכוד כשתמונתו של נתניהו מרוחה לכל אורכו, בצירוף הסלוגן "נכנע לדרעי". לוגו המפלגה נשאר זהה, אך במקום "הליכוד" - שם המפלגה הוחלף במילה "שותפים". לצד התמונה, לפיד כתב "מטורף הקמפיין החדש של נתניהו".

בהצבעת הוועדה בעתירת הדמוקרטים, שדרשו לפסול את מפלגת עוצמה יהודית, 19 מחברי הוועדה התנגדו, כשעשרה הצביעו בעד הפסילה, ואחד נוסף נמנע. לפי הנוהל הקבוע, ההחלטה תעבור לאישור בג"ץ.

יו״ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר הגיב להחלטת הוועדה: "זה פשוט מדהים. שאתמול בהצבעה נפתלי בנט ויאיר לפיד נמנעו, נמנעו מלהצביע על פסילת רע"מ, על פסילת המשותפת, והיום הם באים לפסול אותי. זה לא להאמין".

עוד המשיך השר: "אני אומר דבר אחד: כמו שניסו לפגוע בי פיזית, היום ניסו לחסל אותי פוליטית. אני ממשיך על אף ועל חמתם, ממשיך לפעול למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אמשיך לפעול נגד המחבלים בבתי הכלא ולחמש את עם ישראל״.

על פי הסקר, מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט מחזיקה ב-11 מנדטים, ומפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן עם נתון זהה. שלוש המפלגות עם 8 מנדטים כל אחת הן: הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ויהדות התורה.

גולן עוד הוסיף לתקוף את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר: "ניסו את הימין עשרות שנים, ניסינו את בנימין נתניהו - זה לא עובד. השילוב של שחיתות ציבורית ולאומנות לא עובד. ככה לא בונים מדינה".

גולן פירט בכנס את עיקרי חזונה של מפלגתו במספר מישורים, בדגש על ההיבט הביטחוני, ואמר: "אין ביטחון שהוא רק עוצמה צבאית, זה תמיד צריך לבוא עם חזון מדיני - זה ביטחון". "אחד הדברים שנעשה הוא מציאת אופק בסיפור הפלסטיני. זה ימנע סיפוח. השאלה היא או סיפוח או היפרדות" אמר גולן.

לדבריו, "תיק קטאר מוכיח שרק לאחר שנכריז על קטאר כאויב ונוציא אותה מעזה, נוכל להתקדם לפירוק חמאס". "זו הזדמנות לעשות צדק היסטורי עם 1,200 הנרצחים, הפצועים, וחיילינו הגיבורים, מעל הבמה שעיני כל העולם נשואות אליה", הדגיש.

בנט שב על עמדתו והבהיר כי "העולם חייב לשמוע את האמת". לדידו, "קטאר מימנה את הטבח ואת הזרוע הצבאית של חמאס, היא חגגה את הטבח, היא מצדיקה את הטבח - והיא מעודדת את הטבח הבא בכך שהיא מפיצה תעמולה אנטישמית ברחבי העולם". "קטאר אירחה ומארחת את הנהגת חמאס, היא מממנת זרועות של טרור איסלאמי קיצוני, והיא פועלת למחיקת מדינת ישראל", הוסיף. "קטאר היא אויב - והגיע הזמן שהעולם כולו ידע זאת, ויפעל בהתאם", הטיח.

אלמוג בוקר ראיין את בנט בפורום ושאל אותות מדוע לא חיסל את סינוואר. בנט השיב: "אני אתאר מה היה. אני נכנסתי לתפקידי, ואף אחד לא בא והציג לי את האפשרות הזאת". בנושא ההחלפה עם ראש הממשלה גם דאז, בנימין נתניהו, אמר בנט: "כמובן שלא הייתה חפיפה עם נתניהו, הייתה רבע שעה - צחוק מהעבודה".

הוא ממשיך ומספר את השתלשלות האירועים: "ירדתי לביקור בעוגדת עזה, אי שם, דומני, בספטמבר 2021. אגב, הרמטכ"ל לא הגיע", הוא מתכוון לרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי. "הייתי באותה פגישה, ושם עשו לי פרזנטציה בפיקוד דרום, ותולדנו והכול. אתה יודע, פרזנטציה עם כל הסליידים המשעממים, כמו שיש בפרזנטציות" סיפר בנט על הפגישה.

אלמוג בוקר ראיין את בנט בפורום ושאל אותות מדוע לא חיסל את סינוואר. בנט השיב: "אני אתאר מה היה. אני נכנסתי לתפקידי, ואף אחד לא בא והציג לי את האפשרות הזאת". בנושא ההחלפה עם ראש הממשלה גם דאז, בנימין נתניהו, אמר בנט: "כמובן שלא הייתה חפיפה עם נתניהו, הייתה רבע שעה - צחוק מהעבודה".

הוא ממשיך ומספר את השתלשלות האירועים: "ירדתי לביקור בעוגדת עזה, אי שם, דומני, בספטמבר 2021. אגב, הרמטכ"ל לא הגיע", הוא מתכוון לרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי. "הייתי באותה פגישה, ושם עשו לי פרזנטציה בפיקוד דרום, ותולדנו והכול. אתה יודע, פרזנטציה עם כל הסליידים המשעממים, כמו שיש בפרזנטציות" סיפר בנט על הפגישה.

במקביל, הוועדה החליטה לפסול גם את הרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין מהתמודדות בבחירות, ברוב של 18 בעד, 5 נגד ואחד נמנע. ההכרעה הסופית גם במקרה הזה תלויה בקביעת בג"ץ.

"סדר גודל של 80% מהתלמידות כבר מתחתנות בכיתה ט'. הדיבור הוא שמי שלא התחתנה היא מוזרה, שמשהו לא בסדר אצלה. אלה ההיקפים", ציטטה כהן את אשת החינוך. יו"ר הוועדה הגדירה את המאבק בתופעה כ"הצלת נפשות" והצהירה: "אנחנו נגיע לכל מי שלוקח חלק במנגנון ההשתקה".

בדיון נשמעו גם עדויות של הורים. דבורה, אם לנערה בת 17 שלדבריה נישאה בכפייה, סיפרה כי גילתה שבתה בהיריון באמצעות הודעה באפליקציית קופת החולים, וכי מאז החתונה בתה מתעלמת ממנה. "בתי ידעה עד כמה אני מתנגדת לחתונה, אבל גם אמרתי לה כל הזמן שהיא הבת שלי ואני אוהבת אותה", אמרה.

הסערה החלה לפני כשבועיים, כאשר כץ זימן את אליהו לשימוע. מלשכת השר נטען אז כי ברקע עומדות טענות קשות שהגיעו לשולחנו בנוגע להתנהלות ברמ"י, ובהן יחסי אנוש לקויים, הדרת נשים וחוסר שיתוף פעולה בסוגיות שונות. כץ הודיע כי הדברים ייבחנו במסגרת שימוע ובהתאם לכללי המינהל התקין.

אלא שהמהלך עורר ביקורת חריפה בימין ובתוך הקואליציה. סמוטריץ', שאליהו נחשב מקורב אליו ועבד לצדו במשך שנים, התייצב להגנתו. הוא תיאר את אליהו כאיש מקצוע ישר ותקף את הטענות נגדו כקשורות ל"סיאוב ושחיתות של מפקדי ארגזים, ועדי עובדים ועסקנים מושחתים". גם שרים בליכוד, ובהם שלמה קרעי ועמיחי שיקלי, יצאו בפומבי נגד המהלך.

השיחה התקיימה בקריה, לאחר הערכת מצב ביטחונית שבה השתתפו השלושה. בתום הדיון נותרו נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר ושוחחו על ההתמודדות עם וינטר והחשש מפגיעה בגוש הימין בבחירות.

במהלך השיחה הוגדר וינטר כ"סכנה לגוש הימין". בין היתר ציינו השלושה כי לפי הסקרים שבידי המפלגות, מפלגתו של וינטר אינה עוברת את אחוז החסימה. עוד עלתה בשיחה טענה שלפיה בחלק מכלי התקשורת מוצגים סקרים שבהם וינטר עובר את אחוז החסימה, באופן שעלול, לטענתם, לעודד מצביעי ימין להצביע עבורו ובכך להביא לאובדן קולות לגוש.

שילה, שאל את יו"ר ישראל ביתנו האם הוא יהיה מסוגל לסמוך על הצבא הירדני במשימה שהשיב: "תראה, אין להם ברירה. אני לא יודע אם יכניסו צבא שלהם או שהם יקימו פה גדודים תחת פיקוד ירדני. אבל בסופו של דבר, הסוגיה הפלסטינית היא הרבה יותר אקוטית עבור ירדן מאשר עבור מדינת ישראל. היא הרבה יותר אקוטית. שם הפלסטינים כבר 80% מהאוכלוסייה, וכל השושלת ההאשמית, עם כל החמולות, הם אולי 20% מהאוכלוסייה".

בקשת הפסילה הראשונה שנדונה היא של ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת, שהוגשה על ידי הליכוד. הוועדה החליטה, ברוב של 19 קולות מול חמישה מתנגדים, כי ח"כ עופר כסיף מנוע מהתמודדות בבחירות הקרובות. שניים מחברי הוועדה נמנעו. כעת, ההכרעה תעבור לבג"ץ, שם יצטרכו לאשר את החלטת הפסילה.

ח"כ עופר כסיף מסר בתגובה לפסילתו: "החלטה ידועה מראש וחסרת כל בסיס משפטי של קואליציית נתניהו והכהניסטים ועוזריהם מ'גוש השינוי'". "ההפיכה המשטרית הדיקטטורית, ששמה לה מטרה לחסל את עצמאותם של 'שומרי הסף' ואת מתנגדי השלטון ופשעיו, הגיעה גם לוועדת הבחירות המרכזית", תקף כסיף.

"לא יעזור לפשיסטים ועוזריהם! אמשיך להיאבק למען ייצוג בוחריי ולמען ערכי שלום, שוויון ושותפות יהודית-ערבית אמיתית גם בכנסת הבאה״, הכריז כסיף.